פסק דין
תביעה לשיפוי התובעת בגין נזקים אשר נגרמו לרכבה כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 20/6/10.
1.לטענת התובעת, במועד הנקוב נסעה עם רכבה בנתיב הימני בדרך נתיבי איילון לכיוון צפון ואילו משאית הנתבעת 1, נהוגה על ידי הנתבע 2, נסעה בנתיב משמאלה. לטענת התובעת, לאור עומס התנועה בשעת התאונה, שני כלי הרכב התקדמו באיטיות.בשלב מסויים, לטענת התובעת, נוצר מרווח בנתיב השמאלי והיא הסתכלה במראה וראתה כי משאית הנתבעים נוסעת קרוב אליה ואולם, לא היה לה איך להתחמק מפגיעתה ומשכך, עת התקדמה המשאית היא פגעה בה בחלקו השמאלי של רכבה. לטענת התובעת, בנסיבות האמורות האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 2 ומשכך, על הנתבעים ביחד ולחוד לשפותה בגין הנזקים אשר אירעו לה כפועל יוצא מהתאונה.
2. לטענת הנתבעים, במועד הנקוב נסע הנתבע 2 עם המשאית בנתיב הימני ביותר בנתיבי איילון ואילו התובעת השתלבה לנתיב נסיעתו מנתיב נסיעה מימין במחלף שפירים. לטענת הנתבע 2, התובעת סטתה לכיוון נתיב נסיעתו ומשכך, ארעה הפגיעה בין רכבה לבין החלק האחורי של משאיתו. לטענת הנתבעים, בנסיבות האמורות, הרי שהאחריות לתאונה מוטלת לפתחה של התובעת ומשכך, יש לדחות את תביעתה.
בדיון אשר התקיים בפני העידו התובעת והנתבע 2 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, כל אחד לגירסתו .
התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.
הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובעת חובה להוכיח את תביעתה, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".
יחד עם זאת - נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי:
"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "
דהיינו , דין התביעה להתקבל באם תרים התובעת את הנטל המוטל עליה כדי 51%.
מן הכלל אל הפרט –
במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו. הראיות החיצוניות הן תמונות הנזק אשר נגרמו לכלי הרכב.
עיון בתמונות הנזק לרכבה של התובעת מעלה כי הנזק לרכבה הינו נזק מתמשך בחלקו האחורי השמאלי של רכבה עד למרכז הרכב וכי אין כל נזק בחלקו הקדמי של הרכב.
במהלך עדותו בפני , העיד הנתבע, כי מיקום הפגיעה במשאית היה במגן בוץ האחורי של משאיתו אשר הוא בולט באופן יחסי למשאית (ראה עדות הנתבע בעמ' 2 שורות 5-9).
לו אמנם גרסתו של הנתבע היתה נכונה ורכבה של התובעת היה סוטה לכיוון נתיב נסיעתו ומשהעיד הנתבע כי מיקום הפגיעה במשאית הינו בחלקה האחורי של המשאית – הרי שהיה מצופה כי הנזק ברכבה של התובעת יהיה בחלקו הקדמי של רכבה אשר היה סוטה לכיוון המשאית ופוגע בה ראשון ואולם- משאין עוררין כי הנזק לרכבה של התובעת הינו בחלקו האחורי לכיוון חלקו האמצעי, הרי שמיקום הנזקים כמו גם אופיים (שריטות), בשילוב עדותו של הנתבע ולפיה מגן הבוץ האחורי בולט יחסית למשאית- יש בהם בכדי לתמוך בגרסת התובעת ולפיה הגורם לתאונה הינו נסיעת הנתבע בצמוד מידי לרכבה באופן שמגן הבוץ האחורי של המשאית אשר הוא בולט יחסית, פגע ברכבה מחלקו האחורי לכיוון חלקו הקדמי.
בנסיבות האמורות, הנני קובעת כי מאזן ההסתברויות נוטהל כיוון גרסתה של התובעת ומשכך, דין תביעתה להתקבל.
משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים ביחד ולחוד, הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובעת. לענין זה, תמכה התובעת את נזקיה הניתנים לתיקון בסך של 19,574 ₪ וירידת ערך בסך של 2,303 ₪ - בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק וכן בחשבונית מס המעידה על תיקון הנזק הניתן לתיקוןבפועל. כן, תמכה התובעת תשלום שכ"ט לשמאי בסך 1,000 ₪ בחשבון שכר טירחה . משכך, הנני קובעת כי התובעת הרימה את הנטל להוכחת הנזקים אשר נגרמו לה.
סוף דבר – התביעה מתקבלת. הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעת סך של 22,877 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל, כן ישאו הנתבעים בהוצאות התובעת בסך של 500 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.